Le texte Le vocabulaire Les révisions
Nazir
Daf 35b
חַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה.
Traduction
is referring even to undomesticated animals, as an undomesticated animal is included in the general category of animal.
Rachi non traduit
גליו''ן חיה בכלל בהמה. דכתיב (דברים י''ד:ד') זאת הבהמה אשר תאכלו וגו' איל וצבי וגו' אמר ליה ומי מצית אמרת הכי דחיה הוא בכלל בהמה בהאי פרט:
Tossefoth non traduit
א''ל חיה בכלל בהמה. בתמיה כלומר האי בהמה לא מצית אמרת דחיה בכלל בהמה דכתיב בקר וצאן בפרט בתרא וכמו שפרטא בתרא ממעט חיה פרטא קמא נמי מצי להוי דממעט חיה דפרט אחרון מגלה על הראשון למעוטי חיה ולעולם מהאי קרא נמי איכא למדרש בפרט וכלל ופרט:
אֲמַר לֵיהּ: חַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה? הָא כְּתִיב ''בָּקָר וָצֹאן'', וְהָוֵה לֵיהּ פְּרָט וּכְלָל, וְאִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְעֵין הַפְּרָט!
Traduction
Rav Yehuda of Diskarta said to Rava: How can you suggest that in this verse an undomesticated animal is included in the general category of animal? It is written: ''Herd'' and: ''Flock,'' and this entire phrase is a detail, and a generalization, and a detail, from which you may deduce that the verse is referring only to items similar to the detail, which are herd and flock, not undomesticated animals.
Rachi non traduit
הא כתיב באידך [פרטא] בקר וצאן. למעוטי חיה אלא האי מן הבהמה נמי הוה ליה פרט וכלל ופרט ומצי נמי למילף מהכא:
וּמְנָלַן דְּהָכִי הוּא? דְּתַנְיָא:
Traduction
§ The Gemara asks: And from where do we derive that it is so, that in the methodology of generalizations and details, the generalizations are similar to the details? It is as it is taught in a baraita: The verse states with regard to the mitzva to bring money for the second tithe to Jerusalem: ''And you shall bestow the money on all that your heart desires, on cattle, on sheep, on wine, and on strong drink, and on whatever your soul requests'' (Deuteronomy 14:26).
Rachi non traduit
ומנלן דהכי הוא. דכעין פרטא דיינינן:
Tossefoth non traduit
ומנלן דהכי הוא. ארבנן קאי דדרשי לעיל כלל ופרט וכלל ומרבה כעין הפרט וקבעי מנלן דמדה זו בתורה היינו למדרש כעין הפרט דתניא ונתת הכסף ולא קאי אר''א דהוא דריש ליה ריש פ' בכל מערבין (עירובין כז:) בריבה ומיעט וריבה:
''וְנָתַתָּ הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ'' — כָּלַל, ''בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר'' — פָּרַט, ''וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאָלְךָ נַפְשֶׁךָ'' — חָזַר וְכָלַל.
Traduction
The baraita elaborates: The phrase ''And you shall bestow the money on all that your heart desires'' is a generalization, as no particular type of food is specified. The phrase ''on cattle, on sheep, on wine, and on strong drink'' is a detail, as specific foods are mentioned. And when the verse concludes: ''On whatever your soul requests,'' it then generalized again, as no specific type of food is stated.
Rachi non traduit
דתניא ונתת הכסף וגו' אף כל פרי מפרי וגידולי קרקע. ואיתרבו להו עופות ואימעיטו להו דגים שאין גדילין על הקרקע כדמפרש במסכת עירובין בפרק בכל מערבין:
כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ פְּרִי מִפְּרִי וְגִידּוּלֵי קַרְקַע — אַף כֹּל פְּרִי מִפְּרִי וְגִידּוּלֵי קַרְקַע.
Traduction
Since the verse is formulated as a generalization, and a detail, and a generalization, you may deduce that it is referring only to items similar to the detail. Just as the items mentioned in the detail are clearly defined as the produce of produce, i.e., not only the produce itself but also items that come from it, such as grapes from a seed, and they are also items grown from the ground, as all of these items grow from the ground or receive their main sustenance from it, so too, the generalization includes all items that are the produce of produce and are grown from the ground. This includes birds, but it does not include fish, water, or salt.
Tossefoth non traduit
מה פרט מפורש בקר וצאן פרי מפרי. דבהמות מתעברות זו מזו ויולדות וגדולי קרקע שהן גדלין מן הארץ מעשב הארץ אף כל לאיתויי עופות ולמעוטי דגים מים ומלח ולר''א דדריש ליה בריבה ומיעט וריבה מרבינן אפי' דגים ולא ממעט אלא מים ומלח:
מִכְּדִי כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל כְּעֵין פְּרָטָא דָּיְינִינַן, כְּלָלָא בָּתְרָא מַאי אַהֲנִי? אַהֲנִי לְאוֹסוֹפֵי כָּל דְּדָמֵי לֵיהּ.
Traduction
§ The Gemara discusses a series of problems with regard to these and other methods of halakhic exegesis: Now, in the case of a generalization, and a detail, and a generalization, one derives that all items which are like the detail are included. However, if that is so, what purpose does the last generalization stated in the verse serve? The same conclusion would be reached if the verse had stated merely a generalization and a detail. The Gemara answers: The purpose of the last generalization is to add all that is similar to it, i.e., even those articles or cases not explicitly listed among the details.
Rachi non traduit
מכדי כלל ופרט וכלל כעין פרטא דיינינן כללא בתרא מאי אהני אהני לאוסופי ליה. ואפילו מצד אחד כגון דגים דפרי מפרי הן אבל אינן גידולי קרקע דאי ליכא כללא בתרא ה''א דאין בכלל אלא מה שבפרט:
Tossefoth non traduit
מכדי כלל ופרט וכלל כעין הפרט דיינינן ליה כללא בתרא מאי אהני. אגב גררא אתא לפרושי טעם המדות וחילוקיהם ומשפטיהם ומפרש אותה בלשון קשיא ותירוץ אהני לאוסופי כל דדמי לפרטא דאי לא כתיב כלל הוה כלל ופרט ואין בכלל אלא מה שבפרט:
וְתוּ: פְּרָט וּכְלָל וּפְרָט כְּעֵין הַפְּרָט דָּיְינִינַן, פְּרָטָא בָּתְרָאָה מַאי אַהֲנִי! אִי לָאו פְּרָטָא בָּתְרָאָה, הֲוָה אָמֵינָא: נַעֲשֶׂה כְּלָל מוּסָף עַל הַפְּרָט.
Traduction
And furthermore, in the case of a detail, and a generalization, and a detail, one again derives that all items which are like the detail are included. If so, what purpose does the last detail stated in the verse serve? The same conclusion would apply if there was simply a detail and a generalization. The Gemara answers: If it were not for the last detail, I would say that the generalization becomes added to the detail, which is broadened in all possible ways. Therefore, the last detail limits the generalization to items or cases that are similar to the detail.
Tossefoth non traduit
א''ל אי לאו פרטא [בתרא] הוה אמינא פרט וכלל ונעשה כלל מוסף על הפרט. והוה מרבינן גבי נזיר אפילו עלין ולולבין:
וּמִכְּדֵי, תְּרֵין כְּלָלֵי וּפְרָטָא וּתְרֵין פְּרָטֵי וּכְלָלָא — (כְּלָלָא) כְּעֵין פְּרָטָא דָּיְינִינַן, מַאי אִיכָּא בֵּינֵי וּבֵינֵי?
Traduction
The Gemara continues this line of questioning. And now that it has been established that both with regard to two generalizations and a detail, i.e., a generalization, a detail, and a generalization, and two details and a generalization, i.e., a detail, a generalization, and a detail, one derives that all items that are like the detail are included, what difference is there between this method and that one? The two methods are apparently identical.
Tossefoth non traduit
מכדי תרי כללי ופרטא ותרין פרטי וכללא כעין הפרט דיינינן כדאמרן מאי איכא ביני וביני. כלום יש חילוק בין אלו שתי מדות איכא תרין כללי ופרטי אמרינן כל דדמי ליה אפי' בחד צד מרבינן ותרין פרטי וכללי דדמי ליה משני צדדין מרבינן מצד אחד לא מרבינן והדין נותן בב' כללות מרבינן יותר מכלל אחד ורי''ף [מפרש] דהך סוגיא דהכא אליבא דמ''ד כללא בתרא דוקא וה''ל [כעין] פרט וכלל להכי מרבינן דדמי ליה לפרטא אפי' בחד צד [וכן] נמי תרי פרטי וכללא פרטא [בתרא] דוקא וה''ל [כעין] כלל ופרט ואהני כללא לרבות [מכעין] הדומה לו מב' צדדין אבל למאן דאמר כללא קמא דוקא וכן פרטא קמא דוקא הוה הדין להפך ואם תאמר ההוא קרא דכי יתן וגו' דרשי ליה רבנן [בכלל] ופרט וכלל ובעו דבר הדומה לו מב' צדדין דהוי דבר המיטלטל וגופו ממון דהא ממעטי קרקעות אע''פ שגופן ממון וכן שטרות אף על פי שמטלטלין הואיל ואין גופן ממון אלמא אפילו בתרי [כללי] ופרטא בעינן שני צדדין ור''א דריש לההוא קרא בפרט וכלל. ופרט וממעט נמי קרקעות ושטרות אלמא דהמדות הללו שוות וי''ל דלפי מה שפירשתי ניחא דרבנן סברי כללא קמא דוקא ודמי לכלל ופרט ואהני כללא בתרא לאתויי הדומה לו משני צדדין ור''א סבר פרט [בתרא] דוקא והוי כמו כלל ופרט ואהני פרטא קמא לרבויי כל הדומה לו מב' צדדין ועי''ל דהני תרין צדדין דאיתנהו בקרקעות ושטרות ומטלטלין וגופן ממון שקולין הן וחשובין כחד צד הלכך בין לרבנן דדרשי תרי כללי ופרטא בין ר''א דדריש תרי פרטי וכללא בעי' הנך ב' צדדין דכיון שהצדדין חשובין [כחד] הי מינייהו מפקת וכן בשמעתא דסלעם וחרגול (חולין דף סו.) דבעינן ד' צדדין דחשובין ושקולין הן זה כזה כולהון כחד [צד הוו] הלכך בעיא כולהון דדוקא ראשו ארוך הוי צד גרוע אבל אינך כולן חשובין כחד ודו''ק התם:

אִיכָּא דְּאִילּוּ תַּרְתֵּין כְּלָלֵי וּפְרָטָא, אִי אִיכָּא פְּרָטָא דְּדָמֵי לֵיהּ אֲפִילּוּ בְּחַד צַד — מְרַבִּינַן, תְּרֵי פְּרָטֵי וּכְלָלָא, אִי אִיכָּא פְּרָטָא דְּדָמֵי מִשְּׁנֵי צְדָדִין — מְרַבִּינַן, בְּחַד צַד — לָא מְרַבִּינַן.
Traduction
The Gemara answers: There is a difference between them, as whereas in a case of two generalizations and a detail, if there is another detail that is similar to the detail specified in the verse even in one aspect, one includes it, due to the two generalizations. By contrast, in the case of two details and a generalization, if there is another detail that is similar to the one mentioned in the verse in two aspects, one includes it. However, if it is similar in only one aspect one does not include it, as the halakha is limited by two details.
Rachi non traduit
תרי [פרטי וכללא] אי איכא דדמי ליה משני צדדין. כגון עופות דגידולי קרקע הן ופרי מפרי מרבינן אבל דגים דבחד צד דמו ליה לא מרבינן:
מִכְּדִי פְּרָט וּכְלָל — נַעֲשֶׂה כְּלָל מוּסָף עַל הַפְּרָט, וְאִיתְרַבִּי כֹּל מִילֵּי. וּמִיעֵט וְרִיבָּה נָמֵי — רִיבָּה הַכֹּל, וְאִיתְרַבִּי כֹּל מִילֵּי. מַאי אִיכָּא בֵּין מִיעֵט וְרִיבָּה לִפְרָט וּכְלָל?
Traduction
The Gemara asks another question: Now, in the method of a detail and a generalization, the generalization becomes added to the detail, and all matters are included by the generalization. And the method of restriction and amplification also amplifies and includes everything, and therefore all matters are included in both cases. If so, what difference is there between the method of restriction and amplification and that of a detail and a generalization?
Rachi non traduit
ומיעט וריבה. א''א דלא ממעט מידי והלכך דלולבין מרבי אבל עלין לא דעלין ממעט ואם תאמר והא איכא רבי אלעזר דדריש מיעט וריבה וקמייתי נמי עלין הא לא תקשי לך ר''א לא משמע ליה עלין אלא משום דכתיב מכל אשר יעשה מגפן היין דהאי מכל לישנא יתירא הוא ואי משום מיעט וריבה לא מיצטריך ליה למיכתב אלא אשר יעשה מגפן היין מכל למה לי אלא לרבות ואפי' עלין ואית דמפרש דהאי דאמר אפילו עלין לאו דוקא אלא קמ''ל דפורתא הוא דמיעט או עלין או שבישתא ובין מיעט וריבה לריבה [ומיעט] וריבה ליכא ולא מידי:
אִיכָּא, דְּאִילּוּ פְּרָט וּכְלָל — מְרַבִּינַן אֲפִילּוּ עָלִין וְלוּלָבִין. וּמִיעֵט וְרִיבָּה, לוּלָבִין — אִין, עָלִין — לָא.
Traduction
The Gemara answers: There is the following difference, as whereas in the method of a detail and a generalization one includes and renders forbidden to a nazirite even leaves and tendrils of the vine, with the method of restriction and amplification one includes less, as tendrils, yes, they are included in the prohibition, whereas leaves, no, they are not included.
Tossefoth non traduit
איכא דאילו פרט וכלל מרבינן אפילו עלין [ולולבין] ואילו מיעט וריבה מרבינן לולבין אין עלין לא. תימה הא ר''א דריש מיעט וריבה בתחילת שמעתתא ומרבה אפילו עלין וי''ל דלעיל מיירי בעלין רכין דומיא דלולבין והכא מיירי דקשה קצת ודמי קצת לשבישתא אך תימה דמדת מיעט וריבה כמו מדת פרט וכלל [ואמאי] במדת ריבה ומיעט וריבה מרבינן טפי מבמדת כלל ופרט וכלל כדמשמע ריש פרק בכל מערבין ראייתו והר''ף נ''ע היה נותן טעם לדבר כמו שרגיל רש''י [לפרש] בכל מקום דהיכא דאיכא כלל ופרט הוי פרט פירושו של כלל וסותר ומבטל הכלל לגמרי כאילו לא היה אבל ריבה ומיעט דאין מיעוט פי' ריבוי לבטל [ריבה] לגמרי כאילו לא היה אלא ריבה קצת ומיעט קצת הלכך כשהפרט קודם לכלל נעשה כלל מוסיף על הפרט ומבטל הפרט לגמרי כאילו לא היה שהרי אין לומר שהוא פירושו של כלל אחרי שקדמו וגם במיעט לא דיינינן ליה הלכך מרבינן מן הכלל שבא [אחריו] אבל למאן דדריש במיעט וריבה יש לי לדרוש המיעוט במיעוט לומר גם שהוא לפני הריבוי כמו אם היה אחרי הריבוי והשתא נמי כשהמיעוט קודם הוא ממעט קצת דאין לו כח לריבוי של אחרון [לרבות] כולי האי וא''ת כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט וא''כ. כללא מאי אהני ותי' דלא נילף מג''ש או במה מצינו טפי מן הפרטא ובהכי נמי [פרט וכלל דרבי] כל מילי א''כ מאי אהני פרטא אלא דלא נילף מג''ש או מק''ו [למעט] וריבה ומיעט וריבה ומיעט וריבה חילוק ביניהן כדפ''ה בעלמא (סנהדרין דף מו.) דריבה ומיעט הוי כמו כלל ופרט וכלל לרבות כעין המיעוט ותו לא ריבה ומיעט וריבה ריבה כל מילי ואהני מיעוטא למעוטי דבר אחד ומיהו קשה דריבה ומיעט וריבה ריבה קמא למאי אהני הא במיעט וריבה לחוד דמרבינן כל מילי וממעטין דבר אחד כדאמר בריש פרקין דדריש מיעט וריבה רבי כל מילי וממעט שבישתא ואר''ת דאין ה''נ וריבה קמא אורחיה דקרא הוא כמו ולקחת את המרצע דאיכא דדריש (קדושין דף כא:) בריבוי ומיעט וריבה ולקחת אורחיה דקרא ונראה דבהכי יש ליישב מאי דפר''ת דמיעט וריבה ומיעט אינה מדה בתורה אפילו למאן דדריש ריבויי ומיעוטי והיא גופיה תימה מאי שנא מפרט וכלל ופרט דדרשינן ליה למאן דדריש כללי ופרטי ונראה דלא דמי דבשלמא פרט וכלל ופרט איכא למידרשיה כעין הפרט כמו כלל ופרט וכלל אלא דמעט יש חילוק כדקאמר בגמרא והשתא אין להקשות פרטא בתרא למה לי דהא אי לאו פרטא בתרא הוי פרט וכלל ואיתרבי כל מילי אבל אי הוי דרשי מיעט וריבה ומיעט ע''כ [כמו] ריבה ומיעט וריבה דרשי דומיא דפרט וכלל ופרט דדיינינן בכלל ופרט וכלל והשתא הוה קשה דמיעט וריבה ומיעט מיעט בתרא למאי אהני הא במיעט וריבה לחוד בריבה ומיעט וריבה דרשינן ליה כדפי' ר''ת ואע''פ דריבה ומיעט וריבה נמי אמר דריבה קמא לא מהני מידי בשלמא התם איכא למימר ריבה קמא אורחיה דקרא להתחיל בו כמו ולקחת המרצע אבל מיעט בתרא ליכא למימר הכי הילכך צ''ל אינה מדה בתורה אפי' למאן דדריש ליה בריבוי ומיעוטי דרשינן ליה בפרט וכלל ופרט. עכ''ל מהר''ף נ''ע:

אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה אֵין הֶיתֵּר מִצְטָרֵף לְאִיסּוּר, חוּץ מֵאִיסּוּרֵי נָזִיר, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה: ''מִשְׁרַת''.
Traduction
§ Rabbi Abbahu says that Rabbi Yoḥanan says: With regard to all prohibitions that are written in the Torah, a permitted substance does not combine with a forbidden substance. If one eats a permitted food with a forbidden food and together they constitute the minimum prohibited measure, he is exempt from punishment for this act of consumption. This principle applies to all halakhot except for the prohibitions of a nazirite, who is liable for eating a mixture of that kind, as the Torah said with regard to a nazirite: ''Neither shall he drink anything soaked in grapes'' (Numbers 6:3). This verse indicates that a nazirite is prohibited from consuming not only wine and vinegar, but also any food that was soaked in these liquids.
Rachi non traduit
שהרי אמרה תורה וכל משרת. לרבות שאילו לא הוי איסורי נזיר כשיעור והיתר משלימו לכזית שהוא חייב:
Tossefoth non traduit
אין היתר מצטרף לאיסור. אם אכל חצי זית בשר וחצי זית חלב אינו חייב:
[חוץ] מנזיר שהרי אמרה תורה וכל משרת ענבים לא ישתה. כלומר שאם שרה פתו ביין ויש בו מפת ומיין כדי לצרף [כזית] חייב הכי דרשינן בסמוך דאי איכא כזית מיין לחודיה קרא למה לי ומיתורא דמשרת דרשינן ליה הכי ולא מכל ואין לגרוס מה שכתוב בספרים משרת וכל משרת דהוה משמע דמכל דרשינן ליה דא''כ לפרוך אדר' אבהו נמי כמאן כר''א דדריש כל ואפי' אם תימצי לומר דרבנן דרשי וכל משרת אע''ג דלא דרשי כל מ''מ מאי פריך לקמן ממאי דהאי משרת להיתר מצטרף לאיסור הוא דאתא לימא טעמא דידיה משום כל וכל אלא ודאי משמעות דידיה ממשרת ולא מוכל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source